יש להבדיל בין התהליכים השונים שיכולים להתרחש עם השנים, לכל אחד מהם הפתרון שונה:
1. התרופפות וצניחה של השדיים - השתלים תקינים ולא מאוד ישנים
בדומה לתופעה אצל נשים ללא שתלים בחזה השדיים במהלך הריון ולידה גדלים מאד ומתמלאים בחלב, לאחר סיום ההנקה הם מתרוקנים ומתרופפים והנוכחות של השתל מדגישה לפעמים את הפער בין השתל הזקוף לרקמת השד שהתרופפה. אם ההתרופפות והצניחה קלים, אפשר לבצע החלפת שתלים בלבד. אך פעמים רבות הצניחה ניכרת, העטרה התרחבה מאד וגם אותה יש להקטין ולהצר.
הפתרון במצבים אלו הוא לבצע גם הרמת חזה למטרת הידוק, הרמה ועיצוב מחדש של המראה הנשי הנאה, האנטומי והזקוף של השדיים, מה שנקרא "להחזיר עטרה ליושנה". הניתוח קרוי הרמת חזה על גבי השתלים. בדרך כלל אנחנו ממליצים גם להחליף את השתלים כבר באותה הזדמנות, אך לא חובה.
לרוב מאפיין הזדקנות של השדיים כאשר השתלים מעל השריר. במקרים אלו השתלים מובילים את צניחת השדיים. הכיס עלול עם השנים להתרחב כלפי מטה ו/או הצידה, במצבים אלו אפשר לעתים להצר את הכיס בחלקו הצדדי ו/או התחתון, לעתים מה שנכון הוא לשנות את מיקום הכיס ולהעביר את השתלים לכיס חדש מאחורי השריר. למשל כאשר רואים גלים של השתלים מבעד לעור. כמובן כל מקרה לגופו. גם כאן מדובר בניתוח החלפת שתלים והרמת חזה.
ייתכן ונרצה להקטין מעט את השתלים אם את מרגישה שהם גדולים וכבדים מדי ושזה מה שנכון לך. נשים רבות מעדיפות דווקא לעשות את ההיפך: כלומר להגדיל את השתלים כדי לפצות על ההתרוקנות של השדיים שהתרחשה עם השנים, כאמור כל מקרה לגופו.
2. צניחת שדיים על גבי השתלים:
מדובר בתופעת הזדקנות שונה מצניחת השדיים יחד עם השתלים. צניחת שדיים על גבי השתלים יוצרת מראה שקרוי תופעת "מפל" – WATERFALL DEFORMITY. היא בדרך כלל מאפיינת שתלים מתחת לשריר, אבל לא רק. פעמים רבות היא מתרחשת כאשר ישנה הצטלקות קופסיתית (התקשות קופסיתית) ואז השתל "מטפס" כלפי מעלה מה שמדגיש את צניחת העור בחלקו התחתון של השד.
אם השתל ממוקם בצורה תקינה מתחת לשריר והקופסית סביבו עדינה, רכה ותקינה הפתרון הוא ניתוח החלפת שתלים והרמת חזה (שמות נרדפים: החלפת שתלים והרמה או החלפה והרמה). אבל במקרים בהם יש הצטלקות קופסיתית יש צורך להסיר את הקופסית הצלקתית באופן חלקי או מלא בכדי לטפל בבעיה שנוצרה ובכדי לעצב מחדש את השד בצורה נאה ולכן הניתוח ממורכב יותר ולכן גם יקר יותר.
3. התרופפות התרוקנות, צניחת שדיים ותופעת "ריפלינג - Rippling" (גליות דופן השתל הנראית מבעד לעור)
התרוקנות השדיים בעקבות הריונות לידות והנקות, התרופפות העור, התרחבות העטרות וצניחה מתרחשים בו זמנית, השתלים (בדרך כלל מעל השריר) מתרופפים בכיס וניתן להבחין בקפלים הפנימים מבעד לעור.
הפתרון: החלפת שתלים, הרמה והידוק העור, הקטנת העטרות, החלפה לשתל חדש, שינוי הכיס ממנח מעל השריר לכיס חדש מתחת לשריר (לא בהכרח, בחלק מהמקרים), והשתלת שומן (ניתן להוסיף כאופציה, ע"פ רוב לא נדרשת).
4. התקשות קופסתית - שתלים מעל השריר
מקרים בהם הגוף מגיב לשתלים בצורה לא תקינה ועם השנים נוצרת צלקת שמתקשה ומתהדקת סביבם. המגע קשה כמו אבן, ומלווה במקרים מסוימים גם בכאבים שנובעים מהתהדקות הצלקת סביב השתלים. לפעמים השתל תקין, לפעמים הגוף מגיב לשתל פגום או דולף.
אם השד על גבי השתל לא מאד צנוח או רופף אפשר רק להחליף את השתלים, לשנות כיס אל מתחת לשריר, לשנות לשתל אחר, גדול יותר, לרוב אנטומי, בעבר השתמשנו בשתלים בעלי ציפוי פוליאוריתן על מנת להקטין סיכון להתקשות קופסיתית.
כיום עקב הידע ששתלים אלו מעלים סיכון למחלה מאד נדירה הקרויה BIA-ALCL – שהיא סוג נדיר מאד של לימפומה של תאי T העלולה להתפתח סביב שתלי סיליקון בשדיים הוחלט להוציא משימוש את השתלים הללו ועל כן אנו משתמשים כיום בשתלי סיליקון בעלי חספוס עדין.
כאשר העטרה התרחבה, השד איבד מצורתו ויש לעצב אותו מחדש על גבי השתלים יש צורך לבצע החלפת שתלים והרמת חזה מורכב הכולל קילוף של כל הצלקת הפנימית שעוטפת את השתל.
