הגדלת חזה מתחת לשריר

הצלחת הניתוח הגדלת חזה מתחת לשריר תלויה במספר רב של גורמים ובעיקר ביכולתו של המנתח לתכנן היטב את הניתוח ולבצעו בצורה הטובה ביותר באופן שיתאים כמו כפפה ליד עבור כל אישה ואישה.

שתל החזה מעל הריר ומתחת לשריר

סוג השתל, גודלו וסוג המעטפת המצפה אותו הם אולי הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על הצלחת הניתוח. הגורם השני בחשיבותו הוא היכן להניח את השתל, האם מעל השריר או מתחת לשריר. על מנת לייצר כיס עבור השתל ולהניחו מתחת לשריר יש צורך לבצע הפרדה של שריר החזה הגדול (Pectoralis Major Muscle) מדופן החזה שמתחתיו ולהפרידו משריר החזה הקטן (Pectoralis Minor Muscle).

הפרדה כזו דורשת ידע רב, ניסיון ומיומנות. המישור שמתחת לשריר החזה עשיר בכלי דם קטנים המצויים בחלקו הפנימי של השריר בגבול החיבור בין השריר לעצם החזה ועל כן נוטה יותר לדמם.  יש על כן צורך לדעת איך לבצע הפרדה מדויקת במיומנות על מנת שלא ליצור דמם שעלול להכשיל את הניתוח. על אף חילוקי הדעות באשר למנח האידיאלי של השתל, קיימת כיום הסכמה די גורפת של רוב המומחים בתחום כי במרבית המקרים כדאי לבצע הגדלת חזה מתחת לשריר.

מדוע יש לבצע הגדלת חזה מתחת לשריר

הסיבות לכך נובעות מכך שהשריר מהווה שכבה חשובה נוספת של ריפוד ותמיכה בשתל המבטיחה בשיעור גבוה יותר של המקרים כי התוצאה תהיה יפה וטבעית יותר ותישמר טוב יותר לאורך השנים. השריר לא אמור להחזיק את השתל מלמטה, למסקנה הזו הגענו כבר די מזמן כאשר בתחילת הדרך הגדלת חזה מתחת לשריר הייתה כזו שהשריר הושאר מחובר בחלק התחתון שלו כך שמרבית השתל נתמך בו בחלק התחתון והשריר היווה מעין "ערסל" שנועד להחזיק את השתל במקומו.

כיום אנחנו יודעים שלשיטה זו חסרונות רבים ובהם נושא של אנימציה של החזה, כאשר לא מנתקים את שריר החזה באופן מספק בחלק התחתון, עלולה הפעלה שלו בעתיד לאחר ההחלמה לגרום לתנועת "הקפצה" כלפי מעלה של השתל. למשל כשמנסים לצאת מהבריכה ומשתמשים בשרירי החזה בכדי לטפס על דופן הבריכה במידה ולא מנתקים בצורה מספיק טובה את השריר בחלק התחתון עלולים להרגיש תנועה לא טבעית של הקפצת שתלי השדיים עקב התכווצות השריר. על מנת למנוע תופעה זו יש להניח את השתל "חצי-חצי" כלומר חצי מעל השריר וחצי מתחת לשריר.

תופעה נוספת היא בתהליך ההזדקנות של השדיים כאשר השתל מוחזק גבוה בעזרת השריר ועם השנים השדיים ממשיכים להתרוקן ולצנוח ואז מתקבלת תופעת המפל, הקרויה גם לעתים באופן שגוי תופעה "בועה כפולה". תופעת המפל ("Watershed") מאפיינת צניחה של השדיים על גבי השתלים כאשר השתל נשאר לשבת גבוה יחסית בעוד השדיים צונחים ו"נשפכים" כלפי מטה. צניחה לא טבעית ולא אסתטית זו מאפיינת מצבים של הגדלת חזה מתחת לשריר בעיקר כאשר השתל מוחזק במנח גבוה מדי על ידי השריר.

כאשר השתל מעל השריר, הוא בעצמו הופך להיות מעין משקולת פנימית ומהווה נקודת משיכה באמצעותה החזה והשתל נמשכים בהדרגה כלפי מטה בתהליך הזדקנות השדיים. השיטה המתקדמת ביותר היא שיטה שבה החלק העליון של השתל נמצא מתחת לשריר, והחלק התחתון של השתל מעליו. שיטה זו קרויה גם הגדלה בחלל כפול – Dual Plane Technique והיא השיטה המומלצת והמקובלת ביותר כיום להגדלת חזה מתחת לשריר. כאשר מניחים את השתל בחלל כפול כלומר "חצי-חצי" אפשר ליהנות משני העולמות ולצמצם את שתי תופעות ההזדקנות הללו.

יתרונות נוספים של הנחת השתל מתחת לשריר:

  • התוצאה המתקבלת יותר יפה ויותר טבעית, ככל שיותר רקמה טבעית של הגוף מכסה על השתל ומרפדת אותו כך המראה והמגע של השדיים הופכים להיות טבעיים יותר ככל האפשר.
  • מקטין מאד את הסיכוי לראות גלים וקפלים בחלק העליון של השדיים – תופעה זו הקרויה ריפלינג – Rippling היא תופעה המאפיינת הזדקנות של השדיים כאשר השתלים מעל השריר, עם השנים הרקמות מתרופפות ומדקקות, השתל מתרופף ונוצרים בו קפלים אשר לפעמים ניתן להבחין בהם מבעד לעור. כאשר השתל מתחת לשריר תופעה זו מצומצמת למעשה כמעט לחלוטין.
  • הסיכוי להתקשות קופסיתית קטן יותר כאשר השתל מתחת לשריר. הנחת השתל מעל השריר מעלה את הסיכון להתקשות קופסיתית ובמיוחד הדבר נכון כשמדובר בשתלים חלקים.
  • ישנה טענה שהגדלת חזה מעל השריר נוטה יותר לפגוע בכושר ההנקה אצל בחורות צעירות העוברות את הניתוח. עקרונית יש אמת בטענה זו ולכן זו סיבה נוספת לבצע הגדלת חזה מתחת לשריר, אך במצבים בהם יש צורך להניח את השתל מעל השריר, במידה ולא מנסים לדחוס שתל גדול מדי העלול לגרום להתנוונות יתר של השדיים, על פי ניסיוני, במרבית המקרים ניתן להניק גם כשהשתלים מעל השריר.
  • כאשר השתל מונח מתחת לשריר קל יותר לבצע הדמיה של השדיים בבדיקת ממוגרפיה. לעומת זאת, כאשר השתל מעל השריר, על מנת לבצע הדמיה בבדיקת ממוגרפיה יש צורך לבצע יותר צילומים מיותר זוויות (שיטת Eklund) אך עדיין ניתן לבצע הדמיית שדיים בטכניקה של ממוגרפיה גם כאשר השתלים ממוקמים מעל השריר. יחד עם זאת ישנם אזורים אותם השתל מסתיר ויש לעתים להשלים את הבדיקה על ידי ביצוע בדיקת MRI.

ישנם מספר מצבים בהם הגדלת חזה מתחת לשריר היא הפחות מומלצת ובמצבים נדירים יותר אלו מומלץ דווקא להניח את השתלים מעל השריר.

המצבים בהם מומלץ להניח את השתלים מעל השריר:

  • כאשר השדיים נוטים לצניחה, בדרגה קלה יחסית, או כאשר מדובר בצניחה גלנדולרית, עדיף להניח את השתלים מעל השריר. הסיבה לכך היא שבמידה ובמצב זה נניח את השתלים מתחת לשריר כפי שנהוג לבצע במרבית המקרים, גדל משמעותית הסיכוי לתופעת המפל, Watershed Deformity. תופעה זו עלולה להופיע בשלב מוקדם יחסית, אפילו מיד אחרי הניתוח ואז תוצאת הניתוח בוודאי שלא תהיה אופטימלית ויהיה צורך לבצע ניתוח מתקן.
  • במקרים של תיקון חזה צינורי. תיקון שדיים צינוריים דורש התייחסות נפרדת ועל מנת להרחיב את הקריאה בנושא זה מומלץ לקרוא גם בעמוד חזה צינורי. כעקרון חזה צינורי הוא מבנה לא תקין של השדיים שנובע מפגם בהתפתחות השדיים בגיל ההתבגרות. חזה צינורי מאופיין במבנה בעל בסיס צר של השדיים, כאשר הקוטב התחתון של השדיים (המרחק בין הפטמה לבין קפל השד) צר וקצר מדי. החזה בעל צורה צינורית או שפיצית מדי ועל כן, על מנת שהשתל יוכל להרחיב את בסיס השד, לעגל את מראהו, להעמיד את השד הנפול במקצת ולהאריך את הקוטב התחתון שלו יש צורך במגע הדוק של השתל עם רקמת השד שברצוננו להשפיע עליה ולעצב אותה. אם נניח את השתל מתחת לשריר אנו עלולים לקבל באמת את תופעת הבועה הכפולה (Double Bubble).
  • כאשר השדיים בעלי מעטפת עבה מוצקה ובשרנית, וכאשר נפח השתלים הרצוי קטן ביחס לנפח השד, גם אז אין הרבה הגיון לפצוע את השריר על מנת להחדיר את השתל אל מתחת לשריר, וכשמדובר בשתלים קטנים יחסית, עד 300 סמ"ק בערך, גם אז מומלץ לשקול להניח את השתלים מעל השריר, למרות שכאן קיימת גם האפשרות בכל זאת להניח את השתלים מתחת לשריר במידת הצורך.

מה לגבי שתלים אנטומיים? האם מומלץ להניח שתלים אנטומיים מעל השריר או מתחת לשריר?

הדבר החשוב ביותר בשתלים אנטומיים הוא לוודא שהשתל נתפס היטב ברקמות על מנת שהוא לא יסתובב. כעקרון אפשר להניח שתלים אנטומיים מעל השריר, אך במצב זה יש יותר סיכון להסתובבות של השתל, על כן אני ממליץ להניח שתלים אנטומיים במרבית המקרים מתחת לשריר.

מה לגבי שתלים עם ציפוי פוליאוריתן? האם מומלץ להניח אותם מעל השריר או מתחת לשריר?

שתלים בעלי ציפוי פוליאוריתן נתפסים היטב ברקמות ואינם נוטים לצנוח עם הזמן בשונה משתלי סיליקון רגילים ללא הציפוי המיוחד, על כן שתלי סיליקון בציפוי פוליאוריתן יש יותר הגיון להניח מעל השריר ולא מתחת לשריר. יחד עם זאת, במקרים רבים הקוטב העליון של השדיים דק מדי, ובמידה ונניח שתלים בעלי ציפוי פוליאוריתן מעל השריר אנו עלולים להבחין במדרגה בולטת מדי של השתל בקוטב העליון ואפילו להרגיש בצורה בולטת מדי את גבול השתל העליון והוא אף עלול להתקפל על עצמו כלפי מטה, אפילו אם מדובר בשתל אנטומי, על כן במצבים אלו אני ממליץ להניח גם שתלי סיליקון בעלי ציפוי פוליאוריתן דווקא מתחת לשריר על מנת להשיג תוצאה אסתטית ונאה וללא מדרגות שתל בולטות מדי. במצבים אלו יש צורך לנתק היטב את השריר בקוטב התחתון כדי למנוע מהשתל להיתפס גבוה מדי עקב שריר שלא נותק באופן מספק.

לסיכום: הגדלת חזה מתחת לשריר היא הדרך הנכונה לבצע ניתוח עם שתלי סיליקון בחזה במרבית המקרים.

 

צרו קשר
לחצו לחיוג